מגזרת נייר של משפחה בתוך כפות ידיים, גירושין, משמורת משותפת

ועכשיו אחרי שנעלבת הרשו לי להציג בפניכם מספר תובנות מעניינות על המושג הסכם ממון. לעיתים כשזוג חי יחדיו (בין אם מדובר בסטרייטים או בחד מיניים) אחד מבני הזוג מעוניין בהסכם ממון ובן הזוג שפחות מעוניין, נעלב.

אז רגע שנייה, לפני שלוקחים את זה למקום של עלבון, שימו עצמכם במקום בן/ת הזוג שהציע, גם אם כל רכושו מסתכם בספת איקאה שקיבל מסבתו, תשאלו את עצמכם, האם הייתם מעיזים לנהוג ברכב ללא ביטוח? או לגור בדירתכם ללא ביטוח? בדיוק באותו האופן צריך להתייחס להסכם ממון בין בני זוג. יש לראות בהסכם הממון מסמך מניעתי ביטוחי שימנע מלחמות בעתיד ויבטיח פרידה או גירושין ללא תסבוכות משפטיות.

ובכן, ממה יש להיעלב? בעיקר מכלום. כשבני זוג חיים יחדיו, לרוב הם מגיעים מנקודות פתיחה שונות, ואף אם הן זהות, הרי שהסכם ממון ביניהם יצפה פני עתיד ברכוש שייצבר להם ויבטיח את אופן היפרדותם של הצדדים.

הזמן הטוב ביותר לערוך הסכם ממון, לטעמי, הוא כבר בטרם הנישואין (לא יומיים לפני מסיבת הנישואין!) או לאחר 3 חודשי זוגיות.

את הסכם הממון יש לבנות במשותף, בעזרת עו"ד מיומן שמנסח את הסכמותיכם בשפה משפטית ויעלה אותן על הכתב. כך שלמעשה, אתם, בני הזוג, יוצקים את רצונכם לתוך ההסכם ותופרים במו ידיכם את החליפה המתאימה ביותר עבור עצמכם.

אתם מחליטים מהם הנושאים המוסכמים עליכם ואיזה משטר רכושי הנכם מעוניינים להחיל על הקשר הזוגי שלכם. הא ותו לא. אם אינכם יודעים זאת, זה המקום לשאול ולבדוק מהו הדבר הנכון עבור כל אחד מכם. לא מדובר במצב שבו הצד ה"עשיר" מחתים באופן פאסיבי, את הצד ה"עני" יותר. אלא מדובר במצב של win – win situation שבו בני הזוג עצמם יושבים ומחליטים מה מבין ההסדרים הקבועים בחוק הם מעוניינים להחיל על המערכת הזוגית שלהם, ומהם הנושאים אותם הם מעוניינים להחריג, להוסיף, לבחון בשלב יותר מאוחר או לוותר, במהלך חייהם המשותפים.

חשוב לי להבהיר, כשבני זוג חיים ביחד מחליטים להיפרד, סוגיית חלוקת הרכוש בין בני זוג היא הבעייתית ביותר. גם זוג שמתחיל את דרכו עם שני שקלים בכיסו, מומלץ לו להכין הסכם ממון כעת שיצפה פני עתיד ויעגן את צבירת הרכוש שתתרחש במהלך החיים המשותפים.

הסכמי טרם נישואין אלו, הנקראים גם הסכמים לחיים משותפים, למעשה צופים את פני העתיד ויסדירו מחלוקות עתידיות ככל שיצוצו בשעת פרידה, גירושין או פטירה, לא עלינו. הצדדים הם אלה שקובעים בהסכם זה את המשטר השיתופי שיחול עליהם, ומניסיוני, אף מדובר בשיתוף שיכול לעלות על פני מה שהחוק מציע. ממש חליפה שתפורה בהתאם לרצונותיכם.

להלן מספר דוגמאות, הממחישות סיטואציות בהן בני זוג העדיפו להחיל על מערכת היחסים שלהם משטר שיתופי שונה מזה של חוק יחסי ממון בין בני זוג.

  • בני זוג שעומדים להינשא חותמים על הסכם טרום נישואין, לפיו רק לאחר 20 שנות חיים משותפים ושלושה ילדים, תועבר מחצית הדירה שקיבלה האישה מסבתה טרום נישואיה לבעל, רגע אחד לא לפני. זוהי דוגמא למצב בו רכוש שמוחרג על פי חוק ואינו נכנס לרכוש המשותף של בני הזוג, ניתן לבן הזוג, שלא אמור לקבל מחצית ממנו לאחר מספר שנות נישואין. כלומר ניתן להסכים על שיתוף והכל על פי רצונות בני הזוג שחותמים על הסכם זה.
  • בני זוג עומדים להינשא ומעוניינים ליצוק התניות לתוך הסכם החיים המשותפים שלהם, המנוגדות לחוק יחסי ממון. הם מעוניינים לקבוע בהסכם שמועד הקרע לצורך איזון זכויותיהם יהיה מועד עזיבת הצדדים את הבית, או מועד חשיפת בגידה למשל, ולא מועד מתן הגט (מרוחק יותר כי כרוך בהליך של תביעת גירושין, המתארך יותר אם צד אחד מתנגד).
  • בני הזוג יכולים לקבוע זהות בורר מוסכם במצב בו יתגלעו משברים ביניהם שיסדיר את המחלוקות, וימנע מהם את מרוץ הסמכויות הכרוך בהגשת תביעות.

חשוב להדגיש לאותם בני זוג בתחילת דרכם שאמנם כעת אינם בעלי ממון כלל אולם המצב הכלכלי כרגע אינו משנה כלל, מאחר והסכם הממון צופה פני עתיד וממילא מעניק לבן הזוג רק זכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים (או הנישואין). ברור כי חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו מאזן רכוש שנצבר לפני הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, ורכוש זה שייך לכל אחד מן הצדדים, אך חשוב לציין בהסכם הממון כי גם חובות, אותם צבר כל צד, טרם כניסתו למערכת הזוגית יהיו מיוחסים אך ורק לו.

הסכם ממון אינו חייב להיות הסכם של הפרדה רכושית מוחלטת (מה ששלי-שלי ומה ששלך-שלך) אלא אף יכול להיות הסכם של שיתוף רכושי, שיסדיר את דרך החלוקה במקרה של פרידה. נקודה זו חשובה מאחר וישנם היום לא מעט פסקי דין שניתנו בבתי המשפט לענייני משפחה ובערכאות הערעור, בהם הוענקו לבן הזוג זכויות בנכסים ובכספים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה.

נעלבת מהסכם ממון?

מהי אותה כוונת שיתוף מדוברת?

מדובר בהלכה שהיא יציר פסיקה לפיה, בהתנהגות הצדדים ניתן היה להסיק כי הם מעוניינים לחלוק נכס אשר היה שייך רק לאחד מהם, ועל כן יש מקום לאבחן כל מקרה ונסיבותיו הספציפיות. כוונת שיתוף זו יכולה להתבטא במגורים בנכס השייך רק לאחד מהם ושהסכם הממון אינו מחריג אותו, תשלום משכנתא במשותף עבור נכס, שיפוץ מכספים משותפים ועוד.

את הסכם החיים המשותפים או הסכם ממון לידועים בציבור אמנם אין צורך לאשר בבית משפט אך אם  בני הזוג מעוניינים להינשא כדת משה וישראל, הרי חובה עליהם בבית המשפט לענייני משפחה. מומלץ כי שני הצדדים ייוועצו בעורכי דין טרם חתימתם על ההסכם. שופטי בית המשפט לענייני משפחה לעיתים מוסיפים אף בפרוטוקול אישור ההסכם את שמות עורכי הדין עימם נועצו הצדדים, במידה ואין הם נוכחים והצדדים מגיעים לבדם.

על כן, אני ממליצה בחום לכל זוג לערוך הסכם ממון ראוי והוגן לשני הצדדים המכבד את כוונותיהם ורצונותיהם המשותפים. פתרון זה אמנם יצריך מכם להוציא כעת סכום כסף שייתכן ולא תכננתם להוציא, אך ללא ספק יחסוך לכם הרבה הוצאות בעתיד, שלווה וביטחון. הפתעות צפויות בחיים, וטוב שכך, אך עדיף כי בנושא זה, העתיד הכלכלי יהיה הרמטי עד כמה שאפשר.

By | 2018-08-23T08:59:03+00:00 5:25 pm|Uncategorized|0 Comments