אפוטרופוס לדין

המגמה הרווחת כיום בבתי המשפט היא למנות במשורה, במקרים ספורים, אפוטרופוס לפרט. אסור לנו לשכוח שמדובר בהליך שמגביל כשירות, משפיע על התנהלותו היומיומית של האדם, ולכן בית המשפט ינסה תמיד למצוא פתרון פחות פוגעני שיגן על האדם ויאפשר לו את חופש הבחירה.

מינוי אפוטרופוס לדין הוא כלי משפטי יעיל וחשוב שמבטיח שקולו של אדם יישמע באופן בהיר ומרכזי, במיוחד בדיון בעניינו של אדם שמתקשה, באופן זמני או קבוע, לתת את דעתו או להביע את רצונו. חשוב לזכור כי להליך כזה של הגבלת כשירות השפעה מכרעת לעניין המשך חייו ואיכותם. זה מינוי שיוגבל בזמן, או יפוג בחלוף הסיבה שבגללה מונה האפוטרופוס.

בית המשפט ממנה לפעמים אפוטרופוס לדין כדי לקבל את עמדתו בנושא מסוים, כשהוא סבור שיש לתת משקל לרצונו קטין בדיון, למשל, או צריך מישהו שייצג אותו בהליך משפטי כלשהו, ולפעמים אפילו כשבית המשפט חושב שעלול להיות ניגוד אינטרסים בין טובת הקטין לבין רצון הוריו – כמו במקרים של ניכור הורי חריף. כשהסוגיה מתבררת והדיון בה תם, מסתיים תפקידו של האפוטרופוס לדין וייצוגו את הקטין נגמר.

במקרים של אפוטרופסות לגוף בעקבות הליך רפואי, המטופל אינו יכול להחוות את דעתו או רצונו לטיפול מסוים, ואחד מקרובי משפחתו, לרוב בן או בת זוג, הורה או ילדים, מקבלים למענו את ההחלטה.

בשנת 2016 תוקן חוק הכשירות והאפוטרופסות, שמחייב את בית המשפט להגדיר ולצמצם את האפוטרופסות כך שתחול על מה שפחות עניינים ומה שפחות זמן, וחייב לשקול מינוי תומך החלטות לפני שימנה אפוטרופוס.

אפוטרופוס לדין – כלי משפטי יעיל וחשוב

ההבדל בין תומך החלטות לבין אפוטרופוס נעוץ בעובדה שתומך ההחלטה הוא מינוי מרצון, וולונטרי, של אדם שמסייע לנתמך לקבל החלטות, להבין אותן, ומסייע במימוש החלטותיו מול גורם שלישי; ואילו האפוטרופוס, ברוב המקרים, איננו מינוי מרצון. האפוטרופוס יכול להתמנות גם במקרה של היעדר שיתוף פעולה עם החסוי, או אם איננו מעוניין במינוי הזה. ייפוי כוח מתמשך דומה, אם כן, למינוי מרצון של מעין תומך החלטה עתידי, אך בפועל מוענקות לו סמכויות רבות יותר.

בדילמה שלפנינו, אם כן, ישנם שלושה מסלולים:

1. מינוי תומך בקבלת החלטות כחלק מהסכם בין האדם לתומך, בדומה לייפוי כוח. אני בוחר חבר קרוב או הורה שיעזור לי להתמודד בהתנהלות היומיומית.
2. מינוי אפוטרופוס באישור בית המשפט – במקרים שבהם יש הליך משפטי למינוי אפוטרופוס, ובית המשפט מחליט לתמוך בקבלת החלטות במקום.
3. ייפוי כוח מתמשך – האח הצעיר וארוך הטווח, שנמשך לעתים לנצח, של תומך ההחלטה. במקרה שכזה מדובר במסמך משפטי שמאפשר לכל אדם לתכנן כיצד ייראו חייו בעתיד כבר עכשיו, כשעדיין קיימות בו יכולות ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות. זה תכנון קדימה שמאפשר ודאות וניהול רצוני במקרה שבו אדם עלול להגיע למצב שכזה ובו לא יהיה מסוגל לנהל את ענייניו או להגיע להחלטות קריטיות עבור עצמו. במחשבה אחראית שכזאת ממנה אדם מיופה כוח לבחירתו, שיפעל בשמו ועבורו בתחומים אותם הוא קובע בייפוי הכוח. המינוי עצמו קורה כשהממנה מאבד יכולת ומסוגלות, או במתווה שאותו הוא קבע מבעוד מועד.

החוק פורט שלושה סוגים של מינויי אפוטרופסות: לדין, לרכוש ולגוף. כמו שציינתי, האפוטרופוסים שממונים על ידי בית המשפט לחסוי לרוב יהיו בן או בת זוגו, או קרוב משפחתו. מלבד בני משפחה של אדם פרטי, גם היועץ המשפטי לממשלה, תאגיד, האפוטרופוס הכללי או וועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה יכולים להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס. ומובן שעל האפוטרופוס, כמו כל בעל תפקיד, להסכים למינויו.

החוק קובע שאפוטרופוס צריך לנהוג "כדרך שאדם מסור היה נוהג, בנסיבות העניין". האפוטרופוס נמצא תחת פיקוחו של משרד האפוטרופוס הכללי, ועליו להגיש לו דוחות תקופתיים מיוחדים שמפרטים מה נעשה למען החסוי, מה מצבו ומה מצב רכושו.