לתיאום פגישה
ּ

משמורת משותפת תחת מסווה של חיסכון במזונות

א', אם לשלושה, הגיעה אליי יום אחד לשיחת ייעוץ. א' הייתה נרעשת במיוחד לאור העובדה שכמה ימים קודם לכן איבדה את מקום עבודתה, ונכנסה בקדחתנות לתהליך חיפוש ומציאת עבודה חדשה. א' התגרשה שלוש שנים קודם, ובית המשפט קבע שעל הגרוש שלה לשלם מזונות בסך 7,000 ₪ בחודש, כולל מדור ומחציות, לשני קטינים בני 7 ו- 10.5. בין הסיבות שהכריעו את הכף לטובת פסיקת סכום מזונות שכזה עמדה העובדה שהאב מיעט לקיים הסדרי ראייה עם הקטינים משום שהקים משפחה חדשה.

לאחר ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 נתקף האב "געגועים" עזים לגידול ילדיו, ואפילו תבע משמורת משותפת בבית המשפט, כטקטיקה להקטנת סכום המזונות שנפסקו לו. האב התעלם מהעובדה שבמשך שלוש שנים פגש את ילדיו באופן בלתי סדיר, שילם את מזונותיו באיחור, וגרם פעמים רבות צער לילדיו כשהפר, שוב ושוב, את הסדרי הראייה שנקבעו.

כיצד יתרשם בית המשפט מתזמון הגשת התביעה?

בפסיקה ניתן לראות שרוב בתי המשפט בוחנים בתבונה את המצב הקיים ומסתמכים על פסיקות קודמות, לפני שהם בוחרים לקבוע הלכה חדשה. בחינת המצב כוללת עיון בתסקירים, המלצות העובדים הסוציאליים לסדרי דין, לפעמים בית המשפט מבקש להתרשם מהקטינים ולשמוע ישירות מפיהם מהם זמני השהות עם ההורה התובע, בחינה והתרשמות מדוקדקת מטיב ואינטנסיביות הקשר – בנוכחות עובד סוציאלי מיחידת הסיוע.

כב' השופט ש' פוגלמן מציין בחוות דעתו, ועל פי ההלכה החדשה, בבע"מ 919/15 שנקבעה פה אחד:

"בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכלית היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, בשים לב למכלול נסיבות המקרה".

אם ככה, שלושה תנאים מצטברים מוכרחים לקרות כדי שההלכה החדשה תהיה תקפה :

  1. הקטינים מוכרחים להיות בגילי 6-15 שנים.
  2. זמני שהות שווים עם כל אחד מההורים.
  3. הכנסותיהם של ההורים זהות.

רק כשמתקיימים שלושת התנאים האלה – בית המשפט נדרש לקבוע את הממצאים: מהם צרכי הקטינים (כולל צרכים בעניין המדור ואחזקתו), מהן היכולות הכלכליות של ההורים מכל המקורות שעומדים לרשותם (כולל הכנסה פנויה) והיחסיות ביניהם, חלוקת זמני השהות בפועל אצל כל אחד מההורים – וכל זאת בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.

בתמ"ש 59672-03-15 פסקה כב' השופטת אטדגי-פאריינטה בהתאם להלכה החדשה, חישבה את תשלום המזונות בהתאם ליחס ההכנסות ויחס זמני השהות, אך התייחסה  לחריגות המקרה שלפניה משום שהאב כלל אינו פוגש את בנו, ואיננו מקיים עמו כל קשר, כשלמעשה חרגה מן הנוסחה המקובלת ופסקה מזונות גבוהים יותר, תוך הקשבה לצו לבה המוסרי.

זאת פסיקה שאמנם הביאה בחשבון את ההלכה החדשה, ושילבה ברגישות רבה את תום לבו של האב שנתקף "געגועים" עזים בתזמון כל כך מפתיע, את טיב הקשר ביניהם ערב ההלכה החדשה, ואת התרשמותו הכוללת מכנות התביעה וחובת תום הלב המוגברת שחלה כשעוסקים ביחסי משפחה.

בסופו של דבר אנחנו עדים לתביעות משמורת שמוגשות במסווה של כלי לחיסכון בתשלומי מזונות, אך כל מקרה נבחן לגופו – ולא די בטענה שמדובר רק ברצון של אבות לחסוך במזונות אלא במתן הזדמנות שווה ונכונה לשני ההורים לשהות עם ילדיהם.

עו"ד נטלי לזר-הראל לשירותכם, לכל שאלה או התייעצות.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ