לתיאום פגישה
ּ

מזונות ילדי עשירים

יש ילדים שמתכננים את חופשות הקיץ שלהם באתרים אקזוטיים ומתחמי נופש עוצרי נשימה על פני הגלובוס, ויש ילדים אחרים נאלצים להישאר בבית מפני שיד הוריהם אינה משגת אפילו תשלום לקייטנה.

מהו שיעור המזונות של ילדי עשירים לאחר פרידת הוריהם? האם ניתן לחייב את אביהם לשאת ברמת החיים לה הורגלו בטרם הוריהם נפרדו, או שמא עליהם להסתפק בתשלום צרכים בסיסיים ולא מותרות? האם העובדה שייווצרו פערים כל כך גדולים תשפיע על חייהם בדרך שבה יגדלו, מחצית מהזמן בבית היוקרתי של אחד ההורים, ומחצית מהזמן בביתו הצנוע של ההורה האחר? או שיורגלו לשני בתים – בית עשיר ובית עני?

כשבית המשפט מכריע בבקשה למזונות זמניים הוא אינו נכנס לעובי הקורה, ורשאי לפסוק את גובה המזונות שנדמה בעיניו הולם – ולהעריך אותם על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב, ולאו דווקא על פי מה שמפורט בתביעת המזונות (ע"א 687/83 מזור נ' מזור פ"ד לא(3) 25 וכן ע"א 93/85 שגב נ' שגב פ"ד לט(3) 825).

הבעייתיות נעוצה בעובדה שאין בפסיקה סכומים גבוהים. לא מפני שאין ילדים להורים אמידים גרושים שמקבלים מזונות גבוהים למחייתם מדי חודש, אלא מפני שסכומי מזונות גבוהים נחתמים בדרך כלל בהסכמי גירושין, בהליכי גישור או בבוררות וכלל אינם מגיעים לבית המשפט.

אנשים אמידים מאוד מעדיפים לעתים לסיים הליכים בגישור או בבוררות במהירות, בלי שייאלצו לחשוף את רמת חייהם ופשפוש בהוצאותיהם.

מובן לכולם שחיתולי העשירים זהים במחירם לחיתולי העניים, ובאותה הנשימה אין זה סוד שהורה עשיר מעניק לילדיו בהיבט החומרי יותר מהורה בעל הכנסה ממוצעת. אנחנו מדברים, כמובן, על חופשות רבות ויקרות מחוץ למדינה, מדור יוקרתי, מטפלת צמודה, מסעדות, בילויים, שיעורים פרטיים, משחקים, ביגוד והנעלה ממיטב המותגים וכדומה.

בפועל, המזונות שנפסקים לילדים ממשפחות אמידות גבוהים רק במעט ממזונותיהם של ילדים של אב שמשתכר שכר ממוצע במשק. אב חייב במזונות ילדיו, ואין ילדים שצורכים מזון מלכות מדי חודש בשווי של עשרות אלפי שקלים.

לאור ההלכה החדשה מחודש יולי 2016, הלכת בע"מ 919/15, לפיה הורים גרושים שחולקים משמורת משותפת על קטינים בני 6 עד 15 יישאו באופן שווה בתשלום דמי מזונות משותפים, בהתאם להכנסותיהם. נשאלתי כמה פעמים – מה יעלה בגורל דמי המזונות של ילדי עשירים או אמידים, שהודות ליכולת ההכנסה הנדיבה של אחד ההורים מחזיקים ברמת חיים יומיומית מאוד גבוהה? האם גם אז מחויבת האם לשאת במחצית מזונותיהם? ואם אין ביכולתה כלל לשאת בצרכי הקטינים במחצית הזמן שהם שוהים אצלה, לאור ההלכה החדשה?

ובכן, התשובה לכך מאוד ברורה. חלוקת המזונות אמנם תיקבע לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, אך תיגזר מצרכיהם האמיתיים של הילדים – ולא ממותרות. בשפה פשוטה, במקרים רבים חיובו של האב במזונות ילדיו עשוי להיות מופחת, בהשוואה למקובל עד צאת ההלכה החדשה. המגמה מעדיפה זמני שהות שווים ואחריות הורית משותפת, בצורה לפיה ההורים יחלקו באופן שווה את זמני השהייה והמגורים הפיסיים עם הילדים, ולכן קם הצורך להפחית או לבטל כליל את סכום החיוב במזונות הקטינים ההכרחיים שמוטל על האב בלבד – וכל צד יישא בהוצאות הקטינים כשהם אצלו. האם, שהייתה רגילה עד כה להסתמך על השתתפות בתשלום צרכי הקטינים, מוצאת את עצמה בהשתתפות נמוכה בהרבה, עד אפסית.

מסקנה

מוטב לאם שמתגרשת מאב עשיר לכלכל את צעדיה, ולנסות להגיע להסכם על מזונות ילדיהם המשותפים של בני הזוג בעזרת עורכי דין בהליך גישור או במשא ומתן, וזאת משום שאם ילדיה "הורגלו" בהוצאת עשרות רבות או אלפי שקלים בחודש – היא עלולה למצוא את עצמה בפסיקה של סכומים זעומים ביחס להוצאות המשפחה ערב הפירוד, ולאחר ההלכה החדשה והתקדימית. ההצעה הזאת תקפה רק אם מדובר בתביעה יחידה בין בני זוג לעניין המזונות, ולא כשמדובר במחלוקות ותביעות שנוגעות לסוגיות רכוש – שבמקרים כאלה ההמלצה היא שניתן למצוא פתרונות הולמים אחרים במסגרת הסכם גירושין כולל.

עו"ד נטלי לזר-הראל לשירותכם, לכל שאלה או התייעצות.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ